שירביט חב רה לביטוח בע"מ נ' מג'די טחאן

באת-כוח התובעת: עו"ד טובה טבנצ'יק

בא-כוח הנתבע: עו"ד נסאר מסיס

פסק דין

על-פי הסכמת הצדדים, שעליה הודיעו בדיון מיום 14.7.2011, פסק הדין ניתן על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפסוק כך לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, והוא יכלול גם הנמקה קצרה לתוצאת פסק הדין.

בכתב התביעה, שהוגש בהליך של סדר דין מהיר, תבעה התובעת מהנתבע לשפותה בסכום הפיצוי ששילמה למבוטחה, אשר מכוניתו ניזוקה בתאונת דרכים, שבה היו מעורבים רכבו ורכבו של הנתבע. התאונה נגרמה בצומת שבו מוצבים רמזורים, והמחלוקת העיקרית עניינה בשאלה מי מבין שני הנהגים המעורבים חצה את הצומת בעוד האור ברמזור שבכיוון נסיעתו היה אדום. אין מחלוקת כי הנהג שלגביו ייקבע שחצה את הצומת בנסיבות אלו, הוא שאחראי לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה למכונית המבוטחת על-ידי התובעת.

רקע וטענות הצדדים

2. התאונה הנדונה אירעה ביום 5.12.2005 סמוך לשעה 21:00 בצומת שבין דרך הר הזיתים, רחוב אהרון קציר ושדרות האוניברסיטה העברית. מבוטח התובעת, מר מוחמד עבד אל גני (להלן – נהג התובעת), שנהג במונית מסוג "מרצדס" נסע בשדרות האוניברסיטה העברית ופנה שמאלה לכיוון דרך הר הזיתים. הנתבע, שנהג במכונית מסוג "אאודי", הגיע מכיוון רמת אשכול, הכיוון הנגדי לנסיעת נהג התובעת, ועמד לנסוע ישר בשדרות האוניברסיטה העברית.

כל אחד משני הנהגים המעורבים, טען כי בעת שחצה את הצומת, האור ברמזור שבכיוון נסיעתו היה ירוק, ואילו הנהג השני הוא זה שנסע בעת שהרמזור שבכיוון נסיעתו היה אדום. הנתבע גם טען, שהתובע יכול היה למנוע את התאונה, ומשלא עשה כן, יש לייחס לו רשלנות תורמת.

3.בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 14.7.2011, העידו שני הנהגים ואשתו של הנתבע, שישבה לצד הנתבע בעת הנסיעה.

בדיון זה גם הוסכם, שתיק המשטרה בעניין התאונה הנדונה, הכולל את הכרעת הדין המרשיעה את הנתבע בחציית צומת מרומזר באור אדום ואת גזר הדין, יוגשו במסגרת התביעה הנדונה. עוד הוסכם כאמור, שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט, ויכלול הנמקה קצרה.

משלא הגישה התובעת את תיק המשטרה במועד שנקבע, ואף לא לאחר התראה שניתנה לה, נמחקה התביעה ביום 21.9.2011. לאחר מספר בקשות של התובעת ותגובות של הנתבע, ניתנה ביום 15.11.2011 החלטה על ביטול מחיקת התביעה, וזאת לפנים משורת הדין.

בהתאם להחלטה מיום 27.11.2011 הגישה התובעת את סיכומי טענותיה ביום 15.1.2012, הנתבע הגיש את סיכומי טענותיו באותו יום (15.1.2012), והתובעת השיבה ביום 22.1.2012.

4. התובעת טענה, שיש לקבוע את תוצאות התביעה הנדונה על יסוד מסקנות ההליך הפלילי שבמסגרתו הורשע הנתבע (ת"ד 2564/06 בבית המשפט לתעבורה בירושלים), ושלפיהן הנתבע חצה את הצומת בעת שהאור בכיוון נסיעתו היה אדום, ולפיכך הוא האחראי לקרות התאונה.

עוד טענה התובעת, שנהג התובעת מסר גרסה מלאה וקוהרנטית לאשר אירע, החל מהודעתו במשטרה וכלה בעדותו בהליך זה. לפי הערכתו, בעת שהנתבע התקרב אל הצומת, הוא טעה בין הרמזור שנועד לנוסעים ישר, כפי שהתכוון לנסוע, שהאור בו היה אדום, לבין זה שנועד לאלו הפונים שמאלה, שהאור בו היה ירוק. השערתו זו של נהג התובעת, אף מתיישבת עם תוכנית הרמזורים שמצויה בתיק המשטרה של התאונה.

באשר לגובה הנזק, שלטענת התובעת נגרם למכונית המובטחת על-ידה, סמכה התובעת את טענותיה על חוות-דעתו של השמאי שצורפה אל כתב התביעה, שאותו לא ביקש הנתבע לחקור.

5. הנתבע טען כי אין לקבוע את תוצאת התביעה הנדונה על סמך הרשעתו בהליך הפלילי, וזאת מאחר שלא התייצב לדיונים בבית המשפט לתעבורה, ובפיו טענות בעניין ההליך שם וכן כלפי בא-כוחו בהליך זה. כך בין השאר טענן, כי הורשע במסגרת הסדר טיעון שאושר מבלי שהסכים לו.

עוד טען טענות שונות באשר להתנהלות התובעת בתיק הנדון ובעיקר בעניין מסירת המסמכים מתיק המשטרה רק בשלב שפגע ביכולתו להתגונן מפני התביעה. שכן בשלב שהוגש, לא יכול היה לבקש להביא ראיות לסתירת הממצאים שנקבעו בהליך הפלילי. עוד טען, שהתובעת לא הוכיחה את סכום הנזק, מאחר שלא זימנה את השמאי מטעמה למתן עדות. לבסוף טען, שהתנהלות התובעת בכלל הייתה בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי.

דיון והכרעה

6. לאור הסכמת הצדדים, פסק הדין ניתן על דרך הפשרה, תוך הכללת הנמקה קצרה.

לאחר שמעתי את הנהגים המעורבים, עיינתי בחומר החקירה שבתיק המשטרה ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה של התביעה להתקבל.